החלטה בתיק בר"ע 778/05

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (כבוד השופט מוסק) מיום 11.4.05 בבשא 7242/04, לפיה הוחלט כי העיקול בבנק דיסקונט (להלן: "המחזיק") בטל לאור אי הגשת תביעה לאישור עיקול, וכי אין כל משמעות לבקשה שנייה לעיקול.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי ליתן רשות לערער ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור.

כנגד המשיב ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד על פי החלטת בית משפט קמא מיום 15.9.04. לאחר קיום דיון במעמד הצדדים החליט בית משפט קמא ביום 21.10.04 כי הצו הזמני יישאר על כנו, ובקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה על פי החלטת בית משפט זה מיום 12.12.04. גדר המחלוקת בין הצדדים הוא בשאלה האם צו העיקול עדיין תקף. לטענת המבקש, צו העיקול, הודעה למחזיק ובקשה לאישור עיקול הוגשו במסגרת המועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"). לטענת המשיב, המבקש לא עמד במועדים הקבועים בתקנות, הן בכל הנוגע להמצאת צו העיקול למחזיק והן בכל הנוגע לבקשה לאישור עיקול ומשכך, צו העיקול בטל ואין משמעות לעובדה כי המחזיק הודה כי קיימים ברשותו כספים על שם המשיב.

השתלשלות האירועים

ביום 15.9.04 הגיש המבקש תביעה כספית כנגד המשיב. בו ביום הוגשה בקשה וניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד (להלן: "הצו"). לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, ניתנה החלטה ביום 21.10.04 לפיה העיקול הזמני יישאר על כנו. ביום בו ניתן צו העיקול הזמני,  15.9.04, נמסר הצו במסירה אישית לסניף הראשי של המחזיק בירושלים ונשלח בדואר רשום לסניף הראשי בתל אביב, ואין חולק כי אין אישור מסירה על המשלוח בדואר לסניף הראשי בתל אביב. משלא נתקבלה תשובת המחזיק נשלחו תזכורות בימים 19.9.04 ו- 20.9.04, באמצעות פקס לסניף הראשי של המחזיק בירושלים. משלא נתקבלה תשובת המחזיק נשלח הצו באמצעות פקס ביום 23.9.04 לסניף הראשי בתל אביב. משלא נתקבלה תשובת המחזיק, נשלחו תזכורות נוספות ביום 29.9.04 לסניף ראשי של המחזיק הן בירושלים והן בתל אביב ואף נשלחה הודעה לסניף פארן - רמת אשכול של המחזיק, שם מתנהל חשבון על שם המשיב. ביום 1.10.04 בוצעה מסירה אישית של הצו ביחד עם טופס הודעה למחזיק, שהונפק על ידי מזכירות בית המשפט רק ביום 27.9.04. משלא נתקבלה תשובת המחזיק, נשלחו תזכורות נוספות ביום 5.10.04 לסניף הראשי בירושלים, לסניף הראשי בתל אביב ולסניף פארן - רמת אשכול של המחזיק.

משלא נתקבלה תשובת המחזיק, פנה המבקש לבית משפט קמא ביום 26.10.04 בבקשה להורות למחזיק למסור הודעה ופירוט התנועות בחשבונו של המשיב מתאריך 15.9.04. בית משפט קמא נענה להחלטה, ובהחלטה נוספת מיום 27.10.04 קבע כי יש לראות בבקשה מיום 26.10.04 כבקשה לאישור עיקול ועל המחזיק להגיב עליה בהתאם לתקנה 378(ב). במידה וחלף המועד להגשת בקשה לאישור עיקול ניתנה למבקש הארכת מועד. על החלטות אלה ועל שש החלטות קודמות נוספות של בית משפט קמא הגיש המשיב בקשת רשות ערעור שנידונה בבית משפט זה. בהחלטה מיום 12.12.04 נדחו בקשות רשות הערעור על ההחלטות של בית משפט קמא, למעט ההחלטות מיום 26.10.04 ומיום 27.10.04. בהחלטה נוספת מיום 5.1.05 נדחתה בקשת רשות הערעור בנוגע להחלטה מיום 26.10.04 ונתקבלה בכל הנוגע להחלטה מיום 27.10.04. התיק הוחזר לבית משפט קמא על מנת שיבדוק האם בוצעה למחזיק מסירה כדין והאם מולאו הוראות תקנה 378(ב) לגבי הגשת בקשה לאישור עיקול. בין לבין, מייד לאחר מתן החלטת בית משפט קמא מיום 27.10.04, ובטרם ניתנו ההחלטות בערכאת הערעור, הגיש המבקש ביום 31.10.04 בקשה נוספת לאישור העיקול, וביום 30.11.04 הגיש המחזיק תגובתו לפיה העיקול בטל היות והבקשה לאישורו הוגשה שלא בהתאם למועדים ולדרך הקבועים בתקנות, לחילופין הוגש כתב הגנה. בינתיים, הוחזר התיק לבית משפט קמא על פי החלטת בית משפט זה מיום 5.1.05, וביום 11.4.05 ניתנה החלטה על ידי בית משפט קמא, אשר קבע כי על פי הודאת המחזיק, צו העיקול הומצא לו כבר ביום 23.9.04. ולפיכך, המבקש לא פעל על פי האמור בתקנות ולא ביקש אישור העיקול במועד, ובוודאי שלא הגיש תביעה לאישור העיקול ומכאן שהעיקול בטל, ומכאן שאין משמעות לבקשה שניה לעיקול.

על החלטה זו מבקש המבקש לערער. יצויין כי נתבקשה גם תגובת המחזיק לבקשה, אך זו לא הוגשה למרות שחלפו 7 ימים מהמועד שנקבע להגשתה, 21.8.05.

דיון

הצדדים העלו טענות מן הגורן ומן היקב, אשר ברובן אינן רלוונטיות לענייננו. שתי שאלות עיקריות עומדות לדיון: האחת - המועד בו הומצא צו העיקול למחזיק, והשניה - האם ומתי הוגשה בקשה לאישור עיקול. באשר למועד בו הומצא צו העיקול למחזיק - לטענת המבקש, הצו הומצא למחזיק ביום 1.10.04 במסירה אישית וזאת לאחר שרק ביום 27.9.04 הופקו ההודעות למחזיק על ידי מזכירות בית המשפט. טענת המשיב אינה חד משמעית. מהחלטת בית משפט קמא עולה כי המחזיק הודה בפניו כי הצו נתקבל אצלו ביום 23.9.04, ובתגובה לבקשה זו טוען המשיב כי הצו נתקבל אצל המחזיק ביום 15.9.04. בכל מקרה, טוען המשיב כי הצו הומצא לפני ה- 1.10.04, ובהמצאת הצו בשנית ביום 1.10.04 אין כדי להועיל. עוד טוען המשיב, כי בית המשפט של ערעור אינו נוהג להתערב בממצאים עובדתיים של בית משפט קמא, ומשכך יש לקבל את קביעתו כי הצו הומצא למחזיק ביום 23.9.04. בטענה זו סותר המשיב את טענתו לפיה הצו הומצא ביום 15.9.04, אולם לכך לא אכנס.

נראה לי כי בית משפט קמא נתפס לכלל טעות באשר למסקנתו כי הצו הומצא למחזיק ביום 23.9.04. אכן, הצו הומצא לסניף הראשי בירושלים עוד ביום 15.9.04 ולאחר מכן הוא הומצא באמצעות פקס ביום ה- 19.9.04 וב- 20.9.04, וביום ה- 23.9.04 לסניף הראשי בתל אביב. השאלה היא האם המצאות אלה נחשבות ל"המצאה כדין"? נראה כי התשובה לכך היא שלילית.

תקנה 475 הנוגעת לדרכי המצאת כתבי בי-דין קובעת כדלהלן:

"כתב בי-דין יומצא באחת הדרכים האלה:

(1) במסירה אישית על ידי פקיד בית המשפט, על ידי עורך דין, פקידו או שליח מטעמו, או על ידי אדם אחר שבית המשפט או מנהל בתי המשפט הסמיכו לכך בכתב, או על ידי שליח מטעמו של אדם שהוסמך כאמור (לכל אחד מאלה ייקרא שליח בי-דין);

(2) על ידי מוסד כאמור בסימן ב';

(3) בדואר כאמור בסימן ג';

(4) בפקסימילה כאמור בסימן ג'1;

(5) באמצעי אלקטרוני כאמור בסימן ג'2"

אין חולק כי במקרה שלפנינו ההמצאות ביום 19.9.04, 20.9.04 וה- 23.9.04 נעשו באמצעות פקס. אלא מאי, על פי תקנות 497א ו- 497ב המצאת כתבי בי-דין באמצעות פקס, יכול שתהיה רק בין עורכי דין או בין עורכי דין לבית משפט. משכך, הרי שההמצאות בתאריכים דלעיל לא בוצעו כדין.

באשר להמצאה ביום ה- 15.9.04, הרי שתקנה 382 קובעת כי הוראות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, יחולו על ביצוע עיקול זמני. על פי סעיף 45א לחוק ההוצאה לפועל, אם היה המחזיק תאגיד בנקאי שיש לו סניפים וצו העיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי (להלן - מרכז התאגיד הבנקאי) יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בכל אחד מסניפי התאגיד הבנקאי, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף כאמור, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם. ס"ק (ב) ממשיך וקובע כי, אם הומצא צו העיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים באותו סניף, במועד שבו הומצא הצו לאותו סניף. במקרה שלפנינו, הסניף בו מצויים כספי המשיב הינו סניף פארן - רמת אשכול. אין חולק, כי ההמצאה לסניף פארן-רמת אשכול בוצעה לראשונה ביום 29.9.04, וזאת מבלי להיכנס לשאלה האם ההמצאה היתה כדין. עוד אין חולק כי ההמצאות לסניף הראשי בירושלים, גם אם היינו קובעים כי הן בוצעו כדין, אינן רלוונטיות היות והסניף אינו המשרד הראשי או המען הרשום של התאגיד. משכך, הפעם הראשונה בו הומצא הצו הן בדרך המתאימה והן לסניף המתאים היא ביום ה- 1.10.04. מעבר לכך, גם אם נקבל את קביעת בית משפט קמא לפיה צו העיקול הומצא למחזיק ביום 23.9.04, עדיין יש לראות את הצו כאילו הומצא למחזיק ביום 26.9.09, המהווים תום 3 ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, כאמור בסעיף 45א הנ"ל.